החלטה בתיק תל"פ 22203-12-10

בפניי בקשה שהוגשה ביום 14.12.10 להארכת מועד להגשת הודעת ערעור על פסק הדין של בית המשפט השלום, בחיפה (כב' השופט א. הבר) מיום 27.9.06 בתיק עמ"ק 20014/05. (להלן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה).

הרקע

א.         ביום 15.6.06 הרשיע בית משפט השלום בחיפה את המבקשים עפ"י הודאתם בעבירות לפי סעיפים 145(א), 156, 204(א), 205(1)(3), 208(2)(3)(5)(6)(7), 218, 221 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965, וכן סעיפים 61 ו- 72 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

הודאת המבקשים התקבלה בנוכחותם באמצעות בא כוחם עו"ד ויסאם בדארנה אשר הצהיר לפרוטוקול כדלקמן: "הקראתי לנאשמים (למבקשים - הערה שלי) את כתב האישום לאחר שהם הבינו אותו הם מודים בעובדותיו".

יצויין כי עפ"י עובדות כתב האישום הודו המבקשים כי בתקופה הרלוונטית לאישום, היתה עליהם חובה להשיג היתר לעבודות ולשימוש במקרקעין מושא כתב האישום וכי בסיור שערך פקח מטעם המאשימה ביום 14.5.03 נמצא כי במקרקעין המפורטים בכתב האישום בוצעו על ידי המבקשים עבודות בנייה ללא היתר ונעשה בהם שימוש ללא היתר.

לפי סעיף 1.5 נאמר כי הבנייה בוצעה ע"י המבקשים במועדים שבין 1/00 עד 5/03.

בנסיבות אלה, העבודות והשימוש במקרקעין בוצעו ע"י המבקשים במועדים הנזכרים ללא היתר ובניגוד לתוכנית ג/400 החלה על המקרקעין המייעדת אותם לחקלאות.

ב.         בתאריך 27.9.06 התייצבו המבקשים וב"כ לדיון בו נשמעו טיעונים לעונש, בסופם ניתן גזר דין, ועל המבקשים הוטלו העונשים הבאים: קנס, חיוב בחתימה על התחייבות; וכן ניתן צו אי שימוש והריסה לגבי המבנים המפורטים בכתב האישום, שעוכב למשך שנה.

טענות הצדדים

בקצירת האומר טוען ב"כ המבקשים כי הודאת המבקשים הינה הודאה "פורמלית", כהגדרתו, מבלי שהמבקשים עמדו על תוכנה והשלכותיה.

לדבריו, ב"כ דאז לא הסביר למבקשים את משמעות ההודאה ובכך חסם דרכם לטעון טענת התיישנות ושיהוי.

כיום ומשהוגש כתב אישום נוסף, התלוי ועומד בבית משפט השלום בקריות, בעבירה של אי קיום צו, הוא צו הריסה שניתן בבית משפט השלום בחיפה, עומדים המבקשים על משמעות ההליך שהתקיים בבית משפט השלום בחיפה.

ב"כ המבקשים מפנה לטיעונים לעונש של ב"כ המבקשים בבית משפט השלום בחיפה, שם נזכרת בין יתר הטענות טענת התיישנות, שלא מצאה ביטוי בהכרעת הדין וגזר הדין.

מנגד ב"כ המשיבה טוענת כי דין הבקשה שהוגשה ביום 14.12.10, להידחות, בחלוף מספר שנים ממועד מתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה, ומוסיפה לטעון לאיחור נוסף בהגשת בקשה זו, בציינה כי כתב אישום בבית משפט השלום בקריות, בעטיו הבינו המבקשים את משמעות הכרעת הדין וגזר דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה, כטענתם, הוגש ביום 22.1.10.

דיון והכרעה

סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982, נאמר, כהאי לישנא:

"בית משפט רשאי לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200".

הארכת מועד להגשת ערעור פלילי לפי סעיף 201, האמור, עניינו בשיקול דעת רחב המסור לבית המשפט מבלי שנקבע צורך בקיומם של "טעמים מיוחדים", כפי הדין החל בהליך אזרחי, משום השוני המהותי בין שני ההליכים.

יחד עם זאת, בבחינת הבקשה נדרש בית משפט להוכחת קיומו של טעם ממשי מניח את הדעת בטרם ייעתר לה.